פסק-דין בתיק ת"ק 010012/03

התובעת שבפני הינה בעלת דירה ברחוב אפטר 8, בתל אביב.

הנתבע הינו הבעלים של דירה באותו בנין בקומה שמתחת לדירת התובעת.

בחודש יוני 2003, הרס הנתבע קירות פנים בדירתו בעת שביצע שיפוצים. מיד למחרת ההריסה, הודיעו הדיירים שגרו בדירת התובעת, שבדירה הופיעו סדקים במרבית קירות הדירה ובתקרות.

לטענת התובעת, סדקים נוספים הופיעו ביום שלאחר מכן.

טוענת התובעת, ותומכת טענותיה בחוות דעת מומחה מטעמה, כי הנזקים לדירתה נגרמו כתוצאה ממעשיו של הנתבע בדירתו. לטענתה, תיקון הנזקים הוערך בסך של 8,260 ש"ח ולפיכך הגישה תביעתה בגין סכום זה, בגין 1,800 ש"ח נוספים אשר שילמה למומחה מטעמה וכן 2,500 ש"ח בגין עוגמת נפש ובזבוז זמנה.

הנתבע, אשר אף הגיש תביעה שכנגד, טוען שכל הסדקים שהופיעו בביתה של התובעת נגרמו בשל ספסל שבנתה התובעת בביתה מעל הסלון בדירתו. גם הנתבע תומך טענותיו בחוות דעת של מומחה, ולדבריו, השיפוץ בביתו לא צריך היה לגרום לשום סדקים בדירת התובעת והסדקים נגרמו משום שהתובעת העמיסה על תקרת הנתבע ספסל בטון כבד ועצום. הנתבע בתביעתו שכנגד תובע מהתובעת תשלום עבור חיזוקים שנאלץ לבצע בדירתו עקב העמסת הספסל על תקרת דירתו (בסך 9,366 ש"ח), עיכוב בשיפוץ ועיכוב בכניסה לדירה (4,022 ש"ח) פיצוי בגין השגת גבול במקרקעין  (1,500 ש"ח)  ובגין עוגמת נפש, בזבוז זמן וטירדה (5,000 ש"ח).

לאור העובדה שהשאלה שבמחלוקת הינה שאלה המתייחסת לנושאים שבמומחיות, מינה בית המשפט את מר אופיר דויד כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה נתבקש לבקר בדירות הצדדים וניתנו לו כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט, לרבות כתב התביעה, כתב ההגנה, כתב התביעה שכנגד, כתב ההגנה לתביעה שכנגד, חוות דעת המומחים מטעם הצדדים ועוד.

המומחה נתן את החלטתו ביום 13.5.04, ולאחר אותו מועד הגישו הצדדים למומחה שאלות הבהרה, והמומחה ענה באריכות ובפירוט.

ביום 2.9.04 התקיים דיון נוסף בבית המשפט, בו העלו הצדדים השגות נוספות בקשר לחוות דעתו של המהנדס.

לאחר שעיינתי בכל החומר בתיק ושמעתי את טענות הצדדים, לרבות הטענות שהושמעו בדיון מיום 2.9.04, ולאחר שגם עיינתי בתמונות שהגישה התובעת לענין הסדקים בדירתה, אני מגיעה לכלל מסקנה שחוות דעתו של המומחה מקובלת עלי כמות שהיא במלואה. אני מוצאת שאין בטענות הצדדים שהועלו בשאלות ההבהרה, וגם לא בדיון בפני ביום 2.9.04, שבחלקן לא מצאתי ממש, כדי להביא לשינוי מהמסקנות אליהן הגיע המומחה, ואני מאמצת אותן במלואן.

להלן בתמצית עיקר המסקנות:

1.         המחיצות שהיו בנויות בדירת הנתבע טרם השיפוץ (כאשר הבנין נבנה במקור) שימשו כ"אלמנט נושא" (קיר הנושא את עומסי התקרה מעליו) על אף שהמבנה לא היה צריך להבנות כך.

2.         הספסל בדירתה של התובעת גרם לעומס חריג על רצפת דירת התובעת ותקרת דירת הנתבע, אשר גרם לשקיעה כזו או אחרת ברצפת הדירה.

3.         משהסיר הנתבע את המחיצות בדירתו, הוסר ה"מעצור" שעצר את המשך התפתחות השקיעה בתקרה כתוצאה מהספסל ואחריה הסדקים במחיצות בדירת התובעת.

4.         המהנדס מטעם הנתבע לא ביקר ולו פעם אחת בדירת התובעת לפני שביצע את השיפוץ בדירת הנתבע. לו עשה כן, היה מבחין בספסל הבטון בדירת התובעת ונערך לשיפוץ בהתאם.

5.         הפעולות שנעשו על ידי הנתבע ואנשיו אחרי גילוי הסדקים בדירת התובעת, ובתוכן גם "תמיכה" של תקרת הנתבעים על ידי "רגלי ברזל", מהוות תמיכה סמלית שכן אינן מספקות תמיכה לכל אורך הפעלת העומס החריג על ידי הספסל ומתוך כך לא תעצורנה את המשך השקיעה והסדיקה אחריה.

6.         באשר לתביעה שכנגד של הנתבע -  החיזוקים שטוען התובע שעשה בעת השיפוץ בגלל קיומו של הספסל היו מיותרים. אין בבניית המחיצות מבלוק כדי לתמוך בתקרת הדירה השוקעת. הבעיה נבעה בין השאר, מאי ביצוע הפעולות הנדרשות על ידי האחראים להריסה בדירת הנתבע ועל כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

המומחה מכמת את עלות התיקונים הנדרשים בדירת התובעת בסך של 4,850 ש"ח + מע"מ (זאת לאחר תיקון לחוות הדעת בעקבות הערה של התובעת בנושא צביעת דלתות ומשקופים).

המומחה מכמת גם את מסקנותיו המקצועיות לענין תרומת כל אחד מהצדדים לנזקים שנגרמו בכך שהוא מחלק את האחריות בין התובעת לנתבע כשהתובעת אחראית לנזקים ב - 55% והנתבע ב - 45%.